יאיר פרג נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשנת 1929. בילדותו היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד", שירת בארגון "ההגנה" ובהיותו בן 17 התגייס לפלמ"ח.
במלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי של חטיבת יפתח. על אף שהיה חולה אסתמה קשה השתתף בכל קרבות החטיבה. בסוף המלחמה היה ממייסדי קיבוץ צרעה שבפרוזדור ירושלים והחל בלימודי בוטניקה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן למד לימודי דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית והיה למומחה בולט בתחום הפטריות.
פרג הוא המדען הישראלי הראשון שהחל לעבוד בתחום של גנטיקת המיקרו אורגניזמים עם יוצרי אנטיביוטיקה. עזר בהקמת הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב. כבוטנאי למד פרג את צמחיית חבל מודיעין ואף תכנן להוציא קטלוג צמחים בנושא זה. הוא אף גילה בגבעת התיתורה זן נדיר של נורית,
נורית צהובה עם מעבר לאדום.
במלחמת יום הכיפורים שהה בשנת שבתון באנגליה, ממנה חזר באופן עצמאי והצטרף ללחימה בסיני.
בשנת 1986 פרש פרג לגמלאות. תחילה התיישב בשילת ולאחר מכן נמנה עם מייסדי מכבים. באותה עת החל להקדיש מזמנו לפיתוח אתרים באזור מודיעין ובארץ כולה. שנים רבות עמד בראש "העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים" והיה בעל תפקיד חשוב במאבק להצלת גבעת תיתורה. בין מאבקיו האחרים: מניעת סלילת כביש באתר הארכאולוגי חירבת אל מידיא, התרעה על ריכוז רדון ותיעוש יתר באזור מודיעין.
פרג היה חבר בחברה להגנת הטבע, במליאת רשות הגנים הלאומיים ובחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. כתב למעלה מ-150 מאמרים וכתבות בנושא מודיעין, במספר עיתונים נחשבים.
על שמו נקראת 'דרך יאיר פרג' המובילה מכביש 443, החל מצומת מכבים רעות, אל הכניסות לשכונות מודיעין מכבים ורעות.
בשנת 2011 יצא לאור הביוגרפיה שלו שנכתבה על ידי רעייתו גיסיה פרג, סיפור חייו של פרופ' יאיר פרג, איש פלמ"ח, מדען באוניברסיטה העברית בירושלים, ומעל הכל - לוחם למען שמירת הטבע ומורשת העבר,
דרך "נוף הרים", העוברת מצומת מכבים-רעות בכביש 443 לאורך הצד המזרחי של גבעת התיתורה ועד לכיכר הכניסה לרעות, תיקרא על שמו של פרופ' יאיר פרג. זאת בהמשך להצעתו של אלכס ויינרב להנציח את שמו של פרופ' פרג ז"ל.
בתחילת אוגוסט פנה ויינרב לראש העירייה משה שכטר וביקש להנציח את זכרו של פרופ' פרג, שפעל רבות למען שימור הטבע והנוף במודיעין וסביבתה. ויינרב גם הציע לקיים מדי חג חנוכה כינוס אקדמי בנושאים הקשורים למורשת המכבים, להיסטוריה ולארכיאולוגיה של עם ישראל וארץ ישראל.
ד"ר עפרה אורבך מעלה קוים לדמותו ולפועלו
יאיר פרג, הוא האיש שעל שמו, הדרך למרגלות גבעת התיתורה, שהצלתה מהרס הייתה לאחד מהצירים המרכזיים של חייו בשנותיו האחרונות.
יאיר הגיע לאזור מודיעין מירושלים בסוף שנות השמונים, כאשר פרש מעבודתו כפרופסור לבוטניקה וגנטיקה באוניברסיטה העברית, מומחה לצמחים ופטריות. הוא בחר לבנות את ביתו מול גבעת התיתורה, אליה היה קשור בשתי דרכים: האחת, זכרונותיו מקרבות מלחמת העצמאות באזור בהם לחם כפלמחניק בחטיבת יפתח, והשניה, הנוריות הצהובות הייחודיות שגילה כאן. יאיר הסביר שהעושר הצמחי והאקולוגי דווקא על גבעה זו נובע מריבוי בורות המים כגורמי לחות.
מאז התחלת הבניה במודיעין, נלחם יאיר בכל דרך חוקית להצלת גבעת התיתורה מהרס. זאת כאשר בתוכניות העיר הראשונות הייתה התיתורה אמורה להיות מכוסה כולה בנינים ובפסגתה רבי קומות.
יאיר עשה זאת מתוך הכרה עמוקה בחשיבות המורשת ההיסטורית, הארכיאולוגית והאקולוגית, למען תושבי מודיעין העיר ולמען ילדיהם. וגם לקידום עתידה הכלכלי של העיר שיתבסס על התוכן והעומק של מורשת העבר עבור עיר העתיד.
היו שניסו להכפיש אותו ולייחס לו אינטרסים אישיים או מקומיים. אפילו הוגשה נגדו תביעה משפטית על עיכוב לכאורה של בנין העיר. יאיר, כאדם שמעולם לא עשה לביתו, נפגע מכך עד עמקי נשמתו.
יאיר טען שהמכבים ומורשתם היוו ציון דרך בהיסטוריה העולמית. ידעו זאת הבילויים בראשית הציונות וידע זאת הארכיאולוג הצרפתי גראן במאה ה 19, שרצה לרכוש את קברות המכבים להאדרת שם צרפת בעולם.
על אחת כמה וכמה עלינו מוטלת החובה לדאוג שהעיר החדשה לא תהרוס את הבסיס לשמה ולתפארת העבר שלה. השם מודיעין מחייב - מורשת לאומית ועולמית.
בהתאם לכך פעל יאיר להשגת הכרת אונסקו בחבל ארץ המכבים כאתר מורשת עולמי. בגופו עצר את הדחפור של מע"צ, מהרס הגבעה הגיאולוגית, והיה הראשון שהפנה את תשומת לב בוני העיר לקו השבר הגיאולוגי ולצורך בבנייה עמידת רעידות אדמה.
כחבר בוועד המנהל של רשות הטבע והגנים פעל לשמירה על נוף הקדומים של האזור, תוך יצירת טבעת פארקים טבעיים - ארץ מורשת המכבים.
עשרות מאמרים כתב לעיתונות המקומית והארצית על דרך הקמת העיר ועל פגיעתה בסביבתה, כחלק ממאבקיו למען איכות התכנון והבניה. ולא רק על מודיעין, אלא גם לדאגה לכלל מדינת ישראל לדמותה ולעתידה. לעתיד הנגב הגליל וירושלים.
פרופ' יאיר פרג תכנן צמחיה בגן לאומי חדרה וסרב להצעת עבודה לכביש 6, שהטרידה אותו פגיעתו לאורכה של המדינה ובמקורות המים.
אולי המאבקים האלה על הצלת התיתורה, כחלק ממאבקיו למען איכות התכנון והבניה ואיכות החיים בעיר ובאזור גרמו לקיצור חייו. שכן את התקף הלב הראשון קבל במועצה הארצית לתכנון ובניה בדיון על אחת מאינספור ההתנגדויות, שהביא בפניה כבפני גופים תכנוניים אחרים, בשם העמותה לשימור אתרים ונוף במודיעים. עמותה שהוא היה ממייסדיה ומראשי הפעילים שלה.
יאיר חסר לכולנו יותר מתמיד עכשיו. לו היה עמנו כאן, בטוחה אני שהיה פונה במילים חריפות אל משרד השיכון, שבונה כאן את העיר, תוך הרס אתרים ושכיות חמדה. היה מתריע על זיוף התוכניות, להכפלת נפח העיר בשלב א' שלה, ועל עבירה על חוקי הבנייה ופועל נגד שלב ב' של העיר ולמען גן לאומי ארץ המכבים.